ברוכים הבאים לסדרת המאמרים שתלמד אתכם איך להשתמש בכלי הגישור בבית. לא רק לדבר על הגישור , אלא לעשות גישור.
כשאנחנו מתווכחים, אנחנו משמיעים את כל הצידוקים, הטענות והאמיתות שלנו בנוגע לנושא הויכוח.
כשהאדם שמולנו לא משתכנע , אנחנו נוהגים להגיד את מה שאמרנו בדיוק כרגע שוב, רק שהפעם בטונים עולים וגוברים.
הרי הוא צריך שאגיד לו את זה יותר חזק ויותר ברור, כי הוא לא הבין קודם, שלא לדבר על זה שאני קצת יותר עצבנית כי כבר אמרתי. לא מבינה, מה יש פה לא להבין??
כשהוא מדבר, אני לא בדיוק מקשיבה, כי הוא כבר מעצבן אותי, ובעיקר כי אני עסוקה בניסוח התשובות שלי והטיעונים שלי בצורה יותר חדה ויותר ברורה.
כך גם הוא, וככה אנחנו נעים במעגל של טענות חוזרות, בטונים הולכים וגוברים, בלי שום יכולת לצאת מהמעגל.
מה עושים?
משקפים.
אחד הכלים המצוינים ליציאה מהלופ היא לשקף לאדם שמולי את מה שהוא כרגע אמר. אפשר לשקף מילה במילה. ממש כמו מראה. ואפשר לשקף את עיקרי הדברים.
לדוגמא: אתה אומר שנמאס לך מזה שאני מאחרת כל הזמן.
או : אני מבינה שנמאס לך מזה שאני מאחרת/ שאנחנו מאחרים.
למה זה חשוב? ואיך זה עוזר?
פעם ראשונה: כי כל אחד מאיתנו צריך שישמעו את מה שהוא אומר. כששמעו אותי, נרגעתי. גם אם לא מסכימים איתי.לפחות שמעו, ואני לא צריכה לחזור שוב ושוב על מה שכבר אמרתי.
פעם שניה: כי זה עוזר לי לשמוע בפעם הראשונה את מה שכרגע אמרתי.. לפעמים, עצם השיקוף ממישהו אחר "מוריד אסימון" והרבה פעמים אנשים מתחילים לצחוק כשהבינו מה הם אמרו כרגע.
פעם שלישית: כי זה נותן קצת מרווח.. במקום להתקע בפינג פונג של אמירה תגובה, השיקוף נותן שנייה או שתיים לנשום, לחשוב, להתעכב עוד רגע עם התגובה.
רוצה לנסות? קדימה. אשמח לשמוע איך זה עבד.