לקרוא וליישם

מהו תכנון הזקנה?

מה זה אומר להיות ילד להורה מזדקן?

איך מקבלים החלטות ?

כיצד שומרים על עצמאות אישית?

ומה עושים כאשר יש אי הסכמות במשפחה?

תכנון הזקנה הוא תחום חדשני , רלוונטי לילדים ולהוריהם הקשישים, שהתפתח בעקבות תוחלת החיים המתארכת ואיכות החיים הגבוהה.

בני הגיל השלישי צריכים לתכנן את חייהם לעשרים שלושים השנים הבאות, ולקבל החלטות חשובות בנוגע להמשך החיים.

כאשר יש בתמונה ילדים בוגרים, כלות ואחים, ההחלטות של ההורים משפיעות באופן עמוק על כולם. לפעמים הן מובילות לאי הסכמות וקונפליקטים.


תכנון העתיד כולל חשיבה על כל הנושאים ה"רגישים" במשפחה הוא מיועד לאנשים שרוצים לקחת אחריות ושליטה על חייהם, תוך שמירה על הקשר עם האנשים החשובים באמת.


מוזמנים לשמוע את הרצאתי על תכנון קשוב ונכון ובריא, ניהול בריא של מערכות היחסים, ועל הדרך ליצירת חיבור וקרבה בשנים הכי טובות. לכניסה להרצאה ביוטיוב הכנסו כאן.



https://www.youtube.com/channel/UC112T0qM1knyvwxA5SjldPA






כיף או לא כיף?

סיוט או לא סיוט?

אסון או הזדמנות?


והשאלה הגדולה, איך תשפיעי על היחסים ביננו בעקבות הבידוד וההתכנסות פנימה?

האם התקופה הזו תיזכר כתקופה של חיזוק וגיבוש המשפחה? שמא כנקודת המשבר שלה?



ברור לכולנו שההתרחשויות האחרונות, הפחד מהדבקות במחלה, ישיבה צפופה של כולנו בבית לזמן לא ידוע, אבדן השגרה וחשש מפגיעה פרנסה, הם ביחד מתכון לסיר לחץ משפחתי. ועוד לא התחלנו דבר על ההשלכות הכלכליות והעולמיות..

רובנו חווים את הלחץ הזה מזדחל לו פנימה אל הבית, במינון כזה או אחר. והשהות של שנינו בבית עם הילדים 24/7, לא עושה את זה יותר קל.


אז מה יהיה?? נתחיל מהחדשות הטובות: תקופת ההחלמה מהקורונה (כך אני מעדיפה לקרוא לה) , היא לא בהכרח משבר.

אצל חלק מאיתנו היא תישאר רק אירוע, אצל אחרים היא תיזכר כאירוע לחץ, ואצל מעטים היא תתפתח למשבר. לא כל אירוע לחץ הופך למשבר!


הדבר תלוי מאוד

ברגשות שלנו.

בתפיסות ובמחשבות.

ובהתנהגות.


· מה יהיה עם כל ההצפה הזאת??

האירוע הזה, על כל הדיווחים בחדשות, הקבוצות, השמועות, מציף בנו ובילדים הרבה רגשות: פחד ,דאגה, שמחה, בלבול, הקלה, כעס. חשוב מאוד לתת מקום לכל הרגשות הללו. לדבר עליהם, לכתוב אותם, לצייר אותם, לתת להם לבוא לידי ביטוי. מחקרים מראים שהחוסן האישי של אנשים שהביעו את רגשותיהם ושיתפו בתחושות ובדאגות, התמודדו טוב יותר עם מצבי קיצון.

ולכן – דברו! בארוחה, מול הטלויזיה, בהליכה, עם הילדים, עם בני הזוג. ותזכרו שמותר להרגיש הכל..


· סוף העולם? או התעוררות חשובה ובניית סדרי עדיפויות חדשים?

עצירה של החיים? או הזדמנות לעצירה והאטה?

איום רפואי? או רגע שבו אנחנו שמים לב לגוף ולבריאות?

למחשבות שלנו על מה שקורה ומה שיקרה יש השפעה קריטית על ההתמודדות: המשקפת דרכה אני מסתכלת על המציאות משנה הכל. עזרו לילדים להסתכל דרך המשקפת הנכונה. אל תסתפקו בלדחוק את הדאגה שלהם הצידה ( "אל תדאג, יהיה בסדר"), אלא נסו להבין את נקודת המבט שלהם ולהציע להם נקודת מבט נוספת על המציאות.

מומלץ לא להטיף להם על איך צריך להסתכל על המציאות , אלא לשאול שאלות ולעשות את זה בדרך משחקית. (למשל: לקחת איזו תמונה מצחיקה ולשאול את הילדים שאלות: מה קורה למי שבתמונה, מה הוא חושב, מה קרה לו לפני, מה יקרה לו אחרי, מה הוא מרגיש.)


· טוב ,אני משתגעת. אני משתגע. חייבים לעשות משהו.

להתנהגות היומיומית יש השפעה מכרעת על ההתמודדות. ולכן, קבלו 4 עצות חשובות :

# קבעו סדר יום ביתי: זמן למשחקים, לארוחות, לפעילות שקטה, להתעמלות, לבישול, לשעות ביחד ושעות לחוד. לקביעת סדר יום ויצירת שגרה חדשה יש ערך עצום!!

# צאו קצת החוצה. לא לא. לא לקניונים ולמקומות הומים, ולא בקבוצות גדולות. אבל חצי שעה של טיול ערב בחוץ, או טיול טבע יעשו את ההבדל.

# קחו שליטה על מה שנכנס הביתה. רוב המידע שנכנס אלינו הביתה וללב- מיותר. מוזיקה עדיפה על חדשות, סרט עדיף על קבוצות ואטס אפ.

# אל תוותרו על חברים ומשפחה - הם כאן! דרך הוואטס אפ וידאו, או בכל ערוץ וידאו אחר. זה הזמן להריץ אליפות טריויה וידאו בין כל החברים..



מוזמנים לפנות אליי לחשיבה והתייעצות על אתגרים שאתם נתקלים בהם.

לי יש תחושה שבסוף נזכור את התקופה הזו כתקופה מדהימה...

עודכן ב: 31 אוג 2019

רוב האנשים שפגשתי בקליניקה היו אלופים אולימפיים בלהסביר מה לא עובד.

חלקם גם ידעו להסביר למה זה לא עובד.

אז עכשיו אנחנו מומחים ומבינים מצויין מה לא עובד ולמה.

מה עושים עם זה עכשיו??

נכון, נדרשות בגרות וכנות כדי להצביע על מה שלא עובד בקשר. יש האומרים שכשמבינים את הבעיה, זה כבר 50% מהפתרון שלה. אני חולקת על כך וטוענת שמדובר מקסימום ב5% מפתרון הבעיה.

מדוע?

משום שהבנת המצב לא מקדמת שינוי, והיא לבדה לא יוצרת תיקון. היא "עושה שכל" ומאפשרת להסתכל על מה שקורה באופן מפוכח ובהיר.

מה שעושה שינוי של ממש הוא חשיבה על פתרונות והמצאת פתרונות חדשים לבעיה שנדמהשאין לה פתרון כי "ניסינו כבר הכל".


ובאופן מעשי: הצגת בעיה צריכה להיות מלווה בהצעות לפתרון, לשינוי, הצעה להתמודדות אחרת.


פרקטית, מה עושים?

לוקחים דף וכותבים את כל הפתרונות האפשריים. גם את אילה שאינם אפשריים. גם את אילה שנראים מוזרים. גם את אלה שממש בא להגיד מיד: זה לא יילך.

המינימום הוא 3 פתרונות שונים, עדיף חמישה, עוד יותר טוב 10.

לפחות שניים מהם צריך להעשות על ידך.


דוגמא:

הוא עובד עד מאוחר. היא מתוסכלת מהקיץ הזה. הימים ארוכים וחמים. כל ערב היא סוגרת לבד ארוחת הערב והמקלחות.

היא רוצה שיחזור מוקדם. הוא לא יכול. היא ממילא בחופשת לידה וגם כשהיא עובדת היא אחה"צ בבית. כמה פעמים אפשר להסביר?? מבוי סתום.


אז עכשיו ממציאים פתרונות:

# פעמיים בשבוע הוא חוזר מוקדם

# בייבי סיטר קבועה בשעת הערב, יחד איתה

# מוותרים לילד אחד על מקלחת

# אוכלים יותר מוקדם

# באים לאסוף אותו מהעבודה והולכים לאסוף פיצה

# ההורים שלו מגיעים פעמיים

# אמא שלה מגיעה

# משאירים אותם מלוכלכים- זה בריא

# יוצאים לסרט ושוכחים מהכל. שיאכלו חטיף פעם בשבוע

# הוא מגיע לסגור יחד את היום ואחר כך עובד עוד שעתיים.

# מתארחים אצל חברים. יותר קל להשתלט על כולם יחד.

# שולחים אותם למחנה קיץ/ לצופים/ קייטנה כולל לינה.

# הולכים לים/לבריכה ומתקלחים שם.



יש עוד?קדימה, תוסיפו לרשימה.

מה שחשוב , הוא להציע פתרון ולא להסתפק בלדבר על הבעיה.


בואו לקרוא עוד בבלוג שלי בסלונה

http://saloona.co.il/derechgishur/

וכמובן לבקר בדף הפייסבוק

https://www.facebook.com/derechgishur/

אשמח לעמוד לשירותכם:

חייגו: 054-773-5800 | רח' טרומפלדור 7, קרית מוצקין

© 2019 דרך גישור. שולמית ברשי

  • Shuli Barshay Facebook
  • Shuli Barshay Instagram
  • Shuli Barshay Linkedin
כאן תוכלו להירשם ולקבל מאמרים ממני